להבין את הצד השני בסכסוך

בכל התנהלות מול גורם שהוא לא אני, הקושי העיקרי הוא להבין את הלך הרוח, ומתוך כך לצפות את צעדיו של הצד האחר.

דוגמא קלסית ניתן למצוא בשאלת נושא הנשק בארצות הברית. את המתנגדים ניתן להבין אך מי שאינו אמריקאי מתקשה מאוד להבין את העקשנות של האמריקאים לזכות לנשק.

כדי להבין את ההתעקשות הזו צריך להבין שהאמריקאים רואים בחוקה משהו כמעט קדוש. אם כתוב שם שמותר לשאת נשק אז לא ניתן לאסור זאת.

לאחרונה ישנו דיון רב על שאלת הפסיקה בנושא הפלות. בית המשפט העליון לא דן בשאלה האם מותר או אסור להפיל! הוא דן בשאלה האם החוקה מתערבת בנושא.

בפסיקה הקודמת (פסיקת רו נגד וייד 1974) נקבע שהחוקה אוסרת מניעת הפלות. הפסיקה האחרונה קובעת שהחוקה אינה אוסרת הפלות.

מה שנקבע בחוק הפדרלי, שזה החוקה פלוס חוקים פדרלים - נאכף ע"י הרשות הפדרלית (הממשלה של השלטון המרכזי תחת הנשיא, וזרוע האכיפה שלה שזה ה FBI)

כל מה שאינו תחת השילטון הפדרלי הוא בסמכות כל מדינה ומדינה להחלטתה.

ארצות הברית כשמה כן היא - ארצות שנמצאות תחת ברית אחת. בעבר הייתה עוד ברית כזו בין ארצות, והיא נקראה ברית המועצות. גם האירופה יש ברית כזו (אך יותר רופפת) והיא האיחוד האירופאי.

אגב, גרמניה למשל גם היא שילטון פדרלי המורכב ממספר מדינות (16 במספר, הידועות הן בוואריה ובאדן), והיא לא היחידה.

בישראל אנו רואים בחיים ערך עליון, במדינות אחרות רואים את כבוד המדינה כערך חשוב יותר. פעמים רבות מלחמות ולפעמים מלחמות עקובות מדם נפתחו על כבוד. ישראלים רבים אינם מבינים את ההתעקשות על כבוד, ומאידך רבים במדינות אחרות לא מבינים מדוע ישראל מגיבה כה חזק על פגיעה בחיים.

כאשר אנחנו מנסים להבין את מהלכי הצד השני, כדי להצליח לצפות את מהלכיו אנחנו חייבים להביט מנקודת הראייה שלו. אין זה אומר להסכים עם נקודת מבטו, זה רק אומר לנסות להבין את ראייתו.

אנחנו יודעים שלהנהגת החמס בעזה לא באמת חשוב רווחת התושבים, אבל הוא מאוד חושש מתסיסה חברתית. החמס מקפיד למנוע השכלה (אופייני לשלטון טוטליטרי שמתבסס על דת) וחשוב לו להפגין שליטה ולפתח יכולות מול ישראל לסיבוב הבא.

כשמבינים את סדרי העדיפות הללו מבינים שפגיעה במערך ייצור הרקטות ופגיעה בסמלי השילטון הם מכה הרבה יותר קשה לחמס מפגיעה בתשתיות.

מניעת יציאת עובדים לארץ גורם לתסיסה ואי משא ומתן על שחרור חטופים שומט לשלטון חמס את הנשק העיקרי שלו.

ישראל צריכה לפגוע בחמס במה שמפריע לו ולא במה שנראה לנו טוב בעיניים, וזאת תוך ניסיון מקסימלי לא לעשות דברים שיובנו לא נכון בעולם ויגרמו ללחץ בינלאומי על ישראל.

לדעתי בשנה האחרונה ישראל עושה בדיוק את זה ובכך גורמת לחמס "להתנהג יפה". אני חושב שהעובדה שגל הטרור האחרון עבר בלי להצית את רצועת עזה מהווה תעודת כובד להתנהלות של ממשלת ישראל.