אנו שומעים המון מילים גדולות, ולא תמיד נעים להגיד שלא מבינים את המילים, אז בואו נעשה סדר במילים:
רשויות:
השלטון מורכב משלוש זרועות:
הרשות המחוקקת:
הרשות אשר קובעת את החוקים, ודרכם מתווה את רוח המדינה. אצלנו זו הכנסת, בארה"ב זה שילוב של הקונגרס והסנט (על המבנה של ארצות הברית נעשה פוסט נפרד), ברוסיה זה הפוליטבירו וכו'.
הרשות המבצעת:
זו הממשלה. יש לה ראש, ולכל נושא מופקד שר. הממשלה ממונה על ידי הכנסת. בארצות הברית ראש הרשות המבצעת נבחר בנפרד על ידי העם והוא הנשיא, הוא ממנה ממשלה שכפופה אליו ופועלת בשמו.
לזרועות הממשלה יש את הצבא והמשטרה שכפופים לאליה ותפקידם הוא למלא את הוראותיה.
הרשות השופטת:
כשמע כן היא, מערך בתי המשפט אשר מחליט את החלטותיו על פי החוק שקובעת הרשות המחוקקת.
בתי המפשט נחלקים לדרגות לפי הסדר הבא"
- בית משפט עליון
- בית משפט מחוזי
- בית משפט השלום
יש לכל רמה בתי משפט העוסקים בתחומים ספציפיים, כמו בית משפט לענייני משפחה, בית משפט לתעבורה, בית משפט לענייני עבודה וכו'. כמו כן יש בתי משפט דתיים
ההחלטה מול איזה בית משפט יועמד תיק, נובעת מגובה הסכום והענישה המקסימלית, לדוגמא בית משפט השלום שופט תיקים שהסכום הנדון הוא עד מיליון ש"ח ועבירות שהעונש המקסימלי הוא עד 7 שנות מאסר.
בישראל (ולא רק בישראל, אך אני מדבר עלנו באופן טבעי) יש חריג אחד, ישנו בית משפט אחד חריג, והוא בית המשפט הגבוהה לצדק.
מדובר בעצם בשופטי בית המשפט העליון, כאשר ההגדרה לפני הישיבה (ליתר דיוק בעת הגשת כתב התביעה) היא למשפט צדק. בית המשפט העליון בשבטו כבג"צ (כלומר כשהוא יושב כבית דין גבוהה לצדק) אינו כפוף רק לחוקים, ויכול לפסוק גם על פי הצדק. בדיון של בג"צ יש לפחות 3 שופטים והפסיקה היא בדעת רוב.
מה הוא חוק:
חוק הוא כמובן בראש ובראשונה מה שהרשות המחוקקת קובעת כחוק.
בנוסף לחוק, פעמים רבות השר הרלוונטי קובע תקנות, והן מחייבות גם.
יש פן נוסף, והוא פרשנות בתי המשפט. כאשר יש פסיקה בנודע לחוק, היא נחשבת לפרשנות מחייבת עד שתהיה פסיקה אחרת מדרג גבוה יותר, לדוגמא אם בית משפט מחוזי קבע שמעבר האור צהוב אינו עבירה, זה יהיה החוק, אלה אם כן תהיה קביעה אחרת של בית משפט מחוזי עם יותר שופטים או בית משפט עליון.
הענישה, גם היא דבר אשר נלקח ממקרים דומים. שוב ניקח דוגמא מדיני התעבורה: אם נהג הורשע בהריגה, אך כל הפסיקות הקודמות היו עם רף ענישה של שנה שנתיים, תעמוד לנהג הטענה שלא ניתן לפסוק לו 10 שנות מאסר. כל זאת למרות שהענישה המקסימלית לעבירה זו היא 20 שנים. כשהוחלט על החמרת ענישה הייתה החמרה בתהליך, ולא בבת אחת.
הפרדת רשויות מהווה מבחן יסוד לדמוקרטיה. כשבאים לטעון לשלטון טוטליטרי (שלטון יחיד, ההפך מדמוקרטי), אחד המבחנים הראשונים לדמוקרטיה הוא הפרדת רשויות, כלומר שכל רשות פועלת עצמאית. זו הסיבה שגם אם שופטים ממונים על ידי אנשים מהרשות המבצעת ו/ או המחוקקת, אך הם אינם יכולים להיות מודחים על ידם, וכך הם עצמאיים בהחלטותיהם.
אדם אחד יכול לתפקד בשתי רשויות (להיות שר וגם להיות חבר כנסת), בעיה זו היא המקור לטענה בזכות החוק הנורווגי (המאפשר (אצלנו, אצל הנורווגים מחייב) את מי שמונע לשר להתפטר מהכנסת ולאפשר לבא בתור ברשימתו להיכנס לכנסת במקומו. אם החוק הוזכר אז נטען את טענת הנגד אשר טוענת שהחוק מביא לבזבוז גדול של כספי ציבור.