מירי רגב - האם זו אופוזיציה לוחמת?

מירי רגב טענה שאין לה כאבי בטן על נשים מוכות, על חיילים ועל חלשים אחרים, כי מטרתה של האופוזיציה היא להפיל את הממשלה בכל מחיר.

האם כך פני הדברים?

אז אני מעוניין להגיד למירי רגב בראש ובראשונה:

תפקיד האופוזיציה, ולצורך כך כמובן גם הקואליציה, בראש ובראשונה לדאוג לציבור ששלח אתכם לכיסא הרם עליו אתם יושבים! אתם משרתי ציבור, ולא הפוך! המלחמות להפלת הממשלה מבחינת האופוזיציה הן חשובות, אך המדינה ואזרחיה חשובים יותר.

זה מצטרף לעובדה שכאשר הממשלה נאבקה במתקפת טרור קשה, האופוזיציה תקפה את הממשלה. אני לא מכיר עוד מצב מלחמתי בו האופוזיציה פתחה בחזית נוספת לממשלה בזמן מאבק מזויין. ואם כבר מדברים על הביקורת נגד המלחמה בטרור, צריך לזכור שהטרור שתקף אותנו הוא תולדה של אוזלת יד ארוכת שנים, משמע של הממשלה ברשות האופוזיציה היום.

קל מאוד להעביר ביקורת ללא האחריות, אך אני רואה קשר ישיר בין ההחלטה של נתניהו לפני שנה לבטל את מצעד הדגלים בשער שכם (שבכל זאת לא מנע סבב לחימה) לבין גל הטרור הנוכחי.

האופוזיציה הפכה את החיילים ואת צה"ל לנושא פוליטי, ובכך שברה עקרון חשוב שהיה עד היום שבו צה"ל הוא מעל הפוליטיקה.

אסור לשנו לשכוח, שהחוצצים בין מחבלים ואויב ובין האזרחים במדינה הם כוחות הבטחון, ואל לנו להכניס אותם לשיח הפוליטי!

כשאני נלחמתי בלבנון, לא הייתי צריך משקפת כדי לראות על מה אני מגן, צה"ל אינו צבא שמגן במקומות רחוקים על תפיסות עולם, אלה צבא שמגן כאן לידנו על הבית שלנו.

אפשר להתווכח על הנכונות של פעולות למאבק בטרור ובאויבים, אבל את הוויכוח הזה חשוב שנעשה כאשר התותחים שוקטים ובמישור הפוליטי, מבלי להכניס את הצבא לוויכוח.

אין זה אומר כמובן שהצבא לא צריך ביקורת ושקיפות (במידת הניתן כמובן), אך הביקורת צריכה לבקר את תקינות דרך הפעולה שלו, ולא את תוכן הפעולה.